משחקים כדורגל

סצינות כדורגל הם לא דבר נפוץ בקומיקס וגם לא באנימציה, אבל כדורגל של שכונה לא נראה לי שאי פעם הופיע בקומיקס. אחרי יום ארוך של ליווי סטודנטים לקראת הגשה תיכף בבוקר אני יכול להציג עוד עמוד בשחזור הבלתי נגמר הזה.
טוב אז הסיפור הזה גזל מני קצת שעות שינה ואני מקווה שאצליח להתעורר מחר בבוקר להגשה של הסטודנטים שלי.
לילה טוב ותהנו, למי שעדיין קורא.

סתם עמוד 6 איילה שלוחה יוצא לדרך

עוד עמוד עולה לאוויר והשמחה רבה.
היום היה יום נחמד במכללת תלתן, ציירתי עם נגנים וכאלה וזה אף שודר בערוץ אחד. אבל היו שם מלא ציירים אז בטח לא ראו אותי כלל. אבל זה לא באמת משנה כי נהניתי ובכלל לא ידעתי שיהיה שם טלוויזיה בשידור חי.
הלכתי עכשיו לאתר של ערוץ 1 וראיתי שיש שם הקלטות של התוכנית הזאת - ממעמקים זה נקרא. אני מניח שבעוד מספר ימים תעלה הקלטה ואני אלך לראות את עצמי מתבזה בטלוויזיה.
בקיצור, תהנו מעוד עמוד.

איילה שלוחה - הופעה ראשונה

ממשיכים עד כמה שניתן לעשות קומיקס, המון שגיאים וטעויים במעט זמן שיש לי לעשות קומיקס בזמן האחרון. אז אם בא לכם להעיר פה ושם זה בהחלט לגיטימי מבחינתי. בינתיים תהנו מעמוד נוסף - הופעתו הראשונה של האייל או בדמותו הראשונה "איילה שלוחה".

באבאאם - עמוד פיצוץ

עוד עמוד ברצף הבלתי נגמר של פרוייקט אפס. אנחנו בעמוד ארבע ואני לא באמת עומד בקצבץ מקווה שאסיים את כל הדפים עד בו הקיץ כי בקיץ מחכה לי פרוייקט חדש לקראת הפסטיבל. בינתיים הסיפור נמשך בתפנית נוספת של יסוד העלילה בסדרה.
האב רואה את בנו נהרג בפיצוץ וככה יצא לי עמוד פיצוץ... :)

אחרי מספר ימי גשומים משמעותיים באה השבת הקרירה שמשית הזאת ואיתה הפיצוץ המתוקי הזה.

אני מקווה שיש עדיין עוקבים - תהנו

עמוד בלחץ

זמן קצת מסובך הזמן האחרון. לסטודנטים שלי בהרמלין ארטס יש המון הגשות ובתך הזמן הזה קצת קשה לעשות גם קצת קומיקס . אבל אם לא נעשה אז בסוף נגיד למה לא עשינו כשלא יכולנו באמת לעשות.
אין הרבה מה לספר על העמוד הזה. בסך הכל כל הסיפור הזה די ידוע מראש. הדף הזה צוייר כולו מחדש בניגוד לרוב העמודים בחוברת הזו שהם שימושים באיורים קיימים.

עמוד 2

וואו עבר שבוע והספקתי עוד עמוד. ונותרו לי עוד עשרים ומשהו או איזה מספר מבהיל אחר. אבל מגיע לי איזה שאפו על זה שנתתי שני עמודים בשבועיים. זה ראוי להערכה בקהילת היוצרים הקטנה שלנו.
אין לי הרבה מה לספר, זה מתוך חוברת 2 המחודשת ואני מקווה שאמשיך לעמוד בקצב כך שתוך ארבעה חודשים היא תהיה מוכנה :)

עבר הרבה זמן מאז שזז פה משהו בבלוג הזה

החוברת השלישית של פרוייקט אפס יוצאת אל הדרך אחרי עיכובים רבים. למי שלא זוכר, פרוייקט אפס הוא איור וכתיבה מחודשת של שתי החוברות הפותחות בסדרה אדירי התכלת. הפרוייקט היה אמור להסתיים באוגוסט לפני כחצי שנה אבל זה לא קרה וגם זה מכל מני סיבות. הסדרה אדירי התכלת בינתיים נכנסת לקפאון והעיסוק היחידי שלי בסדרה הוא השכתוב המחודש.

בקרוב (או רחוק) אתחיל לפרסם חומרים משתי הפרוייקטים החדשים עליהם אני עובד מדי פעם. בינתיים תהנו מהעמוד הראשון בחוברת 2 מהדורת אפס :)

סיכום עם הרבה משמעויות - כיף זה לא היה

אז ככה, דיברתי לפני יומיים במהלך הפסטיבל על כמה מזעזעת הישיבה בחוץ בחום ובלחות ועכשיו אחרי שנסתיימה החוויה הזאת אני רוצה לסכם.
זה היה מיותר לחלוטין והחלטה אומללה של מנהלי האירוע וגם החלטה אומללה שלנו האומנים שהסכימו לשבת בחוץ בחום במשך ארבעה ימים ולסבול כמו שלא סבלנו מאז הטירונות בצבא.

כדי שתדעו שאני לא מגזים בתגובה שלי, אני מתאר לכם את התנאים: ישבנו בתוך אתר בניה, מאחורינו שלטים של סכנה בניה, בינינו פיגומי תמיכה קבועים ברצפה. מסביבנו מאווררים שמייבשים לנו את הזיעה ולא שומעים כמעט כלום חוץ מהמאווררים ומדפיקות הפטיש והמקדחות. החום התחיל לפני שהתחלנו את היום. כלומר בעשר בבוקר כשנפתחו הדוכנים כבר היינו מיוזעים ומסריחים.
הקהל שעבר לידנו בכלל לא שם לב שהוא בפסטיבל- הסככות שלנו הסתירו את השלט של הפסטיבל ותפאורת אתר הבניה לא הסיפו רמזים לכך שמתקיים פסטיבל. אלו שידעו שאמורים להיות דוכנים והגיעו, מיהרו לברוח לסינמטק להרגע במזגן אחרי שנזלו מולנו בחוסר נעימות ומבוכה. הנסיונות שלנו לצעוק את ההסבר על מוצרי הקומיקס שבשולחנות רק עשו את האווירה יותר חמה.

ואז בערב כשמעט התקרר. אנחנו היינו כבר ספוגי זיעה וריחות צחנה, ברחבה המרכזית נדלקו האורות ורעינו הקומיקסאים שהגיעו רק בשעות הערב משכו את כל ההצגה. אני מפרגן באמת הם יושבים שם בחוץ בחום ומזיעים, מגיע להם לקבל ראשונים את הקהל שמזדמן לסינמטק.
בכנסים הקודמים אחרי שטיילו סביבם הגיע הקהל אל תוך הסינמטק למזגן, לקפיטריה לנועם ולשט ואנו קיבלנו אותם בברכה. אבל השנה מרגע שנפתחה הרחבה אנחנו יכולנו לקפל את עצמנו כי אף אחד לא הבחין בכלל בקיומנו באתר הבניה. כן זה היה עצוב למדי אבל זו האמת והסיבה שאני כותב את הדברים היא כדי שהנהלת האירוע תבין שעם כל ההערכה הגדולה שלנו אליהם, מה שנעשה השנה אסור שיחזור.

אני רוצה להודות לכל הקהל שהגיע להנות מהסדרה שלי וגם לקהל החברים שלי שהקשיב לאזהרתי לא לבוא לבקר אותי כי אני מסריח מדי מכדי לתת להם חיבוק. תודה למנהלי האירוע שבמהלכו גילו רגישות ועשו מה שיכלו כדי לעזור לנו לעבור את הסבל הזה. וזה היה סבל.

נתראה בשנה הבאה, בנסיבות קצת פחות לקוניות.
ובנימת האמונה שאפיינה את החודש האחרון - אני מאמין שיהיה בסדר ונדע ללמוד מהאירוע הזה.

חם ולח וגם דביק, בשביל זה התאמצתי כן מצחיק

פסטיבל הקומיקס  השנתי נפתח בחצר הסנמטק הקרוי מרפסת. אפשר גם לקרא לזה מרפסת שמש כי כל הסככות שהרכיבו לנו םה והמאווררים העוצמתיים רק מייבשים את טיפות הזיעה שעל המצח שלי.
חם פהף מאוד חם פה. לח. הידיים שלי נדבקות לכל דבר. עוד מעט אני הולך לקנות מכנסי שורטס כדי לאוורר את עצמי באופן יותר מוצלח.
ווא חם פה. חם ודביק. וואו.

אז מה מה קורה למה אתם לא באים לפסטיבל, קדימה בואו בהמוניכם. יש פה אנשים חמים.

אלוהים, חם לי.

היה דפוס היום - והייתה רק פדיחה אחת

כן הייתה רק פדיחה אחת אבל איזו פדיחה...
נתחיל בחדשות הטובות - כן החוברות הודפסו, נראה לא רע בכלל אני מוכרח לציין. פה ושם מרגישים את סגנון העבודה הבהולה ביצירת החוברת אבל בסך הכל הסטנדרט הוא חיובי והמוצר שלם. חוץ מזה שהדולר קצת גבוה היום וזה קצת הקפיץ את מחיר החוברות. אבל זה מחיר הצמיחה.
אז מה הייתה הפדיחה - אין חתימה של עומר אלמליח צייר השער על השער. עומר שכך לחתום ואני אמרתי לו שלח והוא התמהמה ובסוף שלח ואני בסוף בשבת וזהו בקיצור אני אשם, שכחתי להכניס את זה. ועכשיו עומר צריך לחתום על כל החוברות אחת אחת.

זהו צריך להתחיל להכין קרטונים ולרוקן את המכונית ולסדר אריזות ולראות שכל הבאסטה מוכנה לפעולה. אה ויש לי גם סדנא להכין ליום חמישי.

הפסטיבל עוד לא התחיל - לכן לא צריך להפסיק להאמין כי משהו עדיין יכול להשתבש.

0 ימים - מחר בבוקר אני בדפוס

הכל מוכן ושמור בקבצי פידיאף על הדיסקאונקיי. עריכה סופית ואחרונה סופית סופית סופית הסתיימה לפני שעה.
מחר בבוקר אני בדפוס והחל מהערב הולך לקרות משהו מיוחד מדי יום. אני הולך לישון. כן אני יודע שזה מפתיע אבל עוד שעתיים בערך אני אהיה במצב שינה וכך גם מחר אני הולך לישון בשעות סבירות וקצת להחלים את הנזק הגופני שהעברתי על עצמי.

אז הנה בתמונה הקטנה - זהו, זה כל הסיפור, על זה כל הרעש והזיהומים בפייסבוק. איזה כמה דפים מצויירים.

לילה טוב חברים - אני והאמונה הולכים לישון.

יום אחד - יש מיכאל!!!

ביקרתי את מיכאל נצר היום ולמעשה חזרתי ממש עכשיו. מיכאל נמצא כבר חודשיים וחי את האדמה, קרוב לאלוהים במדבר יהודה. נמצא בשבוע האחרון בחוף בעין גדי. זה היה מאוד לא פשוט לאתר אותו שכן מיכאל מנותק מתקשורת דיגטילית אך ער ופתוח לתקשורת בין אישית עם כל הנופשים והמטיילים באזור.
לכל מי שמטייל או מתכוון לעשות טיול באזור עין גדי - הצעה ידידותית תעשות חניון לילה בחניון בעין גדי ממש ליד הפינה של מיכאל נצר ותכירו את אחד האנשים הכי מופלאים עלי אדמות. מה שהוא יגיד לכם ויספר לכם יוריד מכם את כל מה שתפסתם עד כה מהעולם, מהדת, מהמדע, מהחברה.
מיכאל היה צלול מהרגיל ומדיף פנינות פילוסופיה. שליח האל החדש מחכה לפגוש אתכם ממש שם בחניון בעין גדי. ויקדיש לכם את כל כולו, אם תהיו מוכנים רגע לשחרר ולהקשיב.

אני יצאתי שלם ומרוצה אחרי הטיול למדבר למרות הנסיעה הארוכה, מיכאל החמיא לאבנר על העריכה הלשונית והחמיא גם לצוות האומנות ונתן גם את חותמתו ככותב יחדיו עימי את הסיפור.

זהו מחר תיקונים וסגירת קבצים וביום ראשון בדפוס. אמונה מי ידע שאת כזאת חזקה...

יומיים - נשארו - יש שער - אין מיכאל - ומה קורה עם אבנר

קבלו את עומר ארטיסטה אלמליח מאייר השער. אני בטוח שאתם מבינים מה הולך שם. אז מה היה לנו היום צביעה של שני השערים של החוברות. ושיחה עם מישהו שמכיר מישהו שיודע איפה מיכאל. - איזה כיף.
אז מחר אני נוסע לחפש את מיכאל במדבר - אחלו לי הצלחה.
בינתיים אבנר מה קורה לוחם, מה עם העריכה הלשונית, כאילו, אני דיסלקט אתה יודע הרי. אני צריך שתעשבור על החוברות ותגיד לי שמע אי אפשר לשים פסיק בבגד כפת בראש מילה עם חולם חסר ודגש מלא.

אז האומנה תיקח אותי מחר אל המדבר והיום אל שיחת טלפון ארוכה עם אבנר - לילה שעות קטנות ואותיות.

2 ימים יש כמעט שער, אין מיכאל, אין עריכה לשונית סופית

אז עומר שלח היום את קו האינק הסופי לשערי החוברות. יש על זה עוד עבודה ואולי מחר יהיה שער סופי סופי סופי. להיום סיימתי - וואו מוקדם שעה שתיים עשרה אפשר ללכת לאכול שווארמה ולהתרסק לתוך המיטה עם בטן מלאה שומן נוטף עמבה. אוף כבר לא בא לי שווארמה.
אז היום סיימתי את עבדות הלטרינג לגמרי. הכל במקום וכמעט זורם חלק כמו שרציתי. יצא לי קצת יותר מדי בלה בלה בסיפור אבל היי חוברת 18 19 מותר לי לזרום קצת עם עצמי.

יאללה עומר שלח כבר את השער עד הסוף ומיכאל אני באמת צריך אותך.
ממשיך להאמין שתהיה פגישה עם מיכאל באמצע המדבר.

אולי בכל זאת שווראמה.

3 ימים - ועוד אין שער וגם אין מיכאל

אז המצב הוא כזה - כמעט סיימתי לטפל בגב החוברות. סיימתי להכין את התושבת לאיור השער, שיפרתי פה ושם את זרימת הסיפור מבחינת לטרינג.
יש לי עדיין בעיה עם מספר עמודים בהם הסיפור לא זורם כל כך טוב ובינתיים עוד לא מצאתי פתרון מספיק מוצלח.
ומיכאל, איפה אתה מיכאל. נסע למדבר. נו מה אני יעשה עכשיו. אולי אסע למדבר לחפש אותו. האמונה הרי לא אכזבה אותי עד עכשיו, אז למה להפסיק להאמין עכשיו. כן אני אסע למדבר ואני אמצא אותו שם ונדבר על הקומיקס.
אז זהו, אני ממשיך להאמין.