יום ראשון, 20 במרץ 2016

עכשיו הפסקה

נגמר לי הזמן שנתתי לפרוייקט. חשבתי ציפית קיווית שאסיים עד עכשיו אבל אין. אין סיום, אין נגמר, נכשלתי בדדליין והכל בשביל מה? בשביל שהאיורים יהיו קצת יותר טובים ?, בשביל מה?, בשביל שהסיפור יהיה קצת יותר אינטימי?, בשביל מה?, בשביל שהציורים יהיו מדוייקים וידברו בעד עצמם?, בשביל מה?, בשביל שסגנון התלת מימד יהיה מדוייק ומרשים?. נו אלו סיבות לאחר בדד ליין?

נו אין מה לעשות עכשיו, ואני צריך לחיות עם ההחלטות של עצמי בצער לא רב וביגון לא קודר.

אז זהו ידידיי, לצערי לא אוכל לפרסם שום דבר בעניין אבשלום בחודש הקרוב. את כל זמני הפנוי אאלץ להשקיע בעבודות סימנריוניות והערכות לפסטיבלים. ויש לא מעט כאלו בפורים הקרוב.

נתראה בחיפה, ותבואו לקנות את הקומיקס האחרים שלי, עולם אבשלום יאלץ להמשיך לחכות.

יום חמישי, 17 במרץ 2016

עוד פריימים סתומים ולא ברורים

אני יודע שאני חייב המון הסברים בעניין הקומיקס הזה. אולם בקרוב אני נאלץ לעשות הפסקה על שום בהילות של עניינים אחרים.
אז זה המצב, אני בעומס הן בלימודים והן בעבודה. ואין לי ברירה אלא להפסיק לנצל את הפנאי מעשיית קומיקס ולעבור לנצל את הזמן לכתיבת עבודות סימנריוניות.
אז מה רואים בדיוק בפריים הזה, עוד קצת ממה שרואים בפריימים האחרים. הסיפור הזה די איטי ואינטימי והיקף האיורים המתארים את אותו אירוע הוא מאוד גדול, הרעיון הוא לא לתפוס את העלילה כקו מקשר בין הפאנלים ויותר לתפוס את כל המכלול, את כל ההוויה של אופי החיים בעולם אבשלום בארץ ישראל.
יכול מאוד להיות שהקומיקס הזה יהיה חריג מאוד בנוף הקומיקס האוטומטי והמיידי של הזמן הנוכחי ובטוח שיהיה חריג בסגנון הקומיקס המאוד נארטיבי שאופייני לי.

גם פה אני לא באמת יודע איזה עמוד זה שלושים בערך...

זהו להיום, תהנו

יום שני, 14 במרץ 2016

לא זז העסק הזה

אני בקושי זז עם הקומיקס הזה וזה לא עושה רושם טוב. אולי זה היה פרוייקט יומרני מדי. אולי הצבתי סטנדרטים גבוהים מדי, אולי הצבתי דדליין מוקדם מדי. אני מקווה שאתם לפחות נהנים מהציורים שאני מפרסם מדי פעם.

אבל הזנחתי קצת את הלימודים בגלל הפרוייקט הזה ואני חייב להחזיר אותי למסלול, אז כנראה לא תשמעו ממני עד פורים כשאני אנסה להדביק קצת את קצב העניינים בלימודים. בינתיים תנסו לנחש מה קורה פה בקומיקס הזה לעזאזל :)

יום שני, 7 במרץ 2016

הגעתי לסוף הפרק הראשון (מתוך ארבע)

כלומר עשיתי רבע ספר.
עכשיו נשארו רק עוד שלושה רבעים וסיימתי - קלי קלות. כאילו כמה זמן לקח לי מאז שהתחלתי את הפרוייקט, נגיד בלי להגזים ככה בערך שלושה חודשים, בקיצור בחיים אני לא אסיים את זה.

המון פרטים יש בקומיקס הזה וכל פרט הוא חשוב כדי להמחיש את אופי החיים בעולם אבשלום. בכל קומיקס אחר הייתי יכול לוותר על מני פרטים טריוויאליים ברקע. וזו הסיבה המרכזית שזה לוקח כל כך הרבה. אני מקווה שזה שווה את המאמץ ותאהבו את התוצאה הסופית והספר יעורר אצלכם מחשבות על מה היה קורה אילו. ויהיה שמח ויגמרו לי כל העותקים.

אין מילים עדיין ואני יודע שאני חייב לכם קצת מילים. אז סגנון הלטרינג עוד לא נקבע סופית ואנחנו עדיין משתעשעים בו או אם לדייק דופקים את הראש בקיר איתו.

אז זהו יום שני שמח לכולם ושבוע מגניב.
נתראה בהצצה הבאה.