יום שתיים עשרה אני רוצה לישון

היום הלכתי לישון. ככה הייתי עייף. גמור. מותש. אחרי ארוחה שמנה. אבל העורכת לא נתנה לי לישון. היא צעקה אליי. "הלו פנסילר קום לצייר". "נו, קצת רק עד הבוקר, תני לי, אני עייף אני מסכן" אבל העורכת הקשוחה אמרה "יש לך רבע שעה". ניצלתי אותן עד הסוף נרדמתי חלמתי חלומות התמתחתי מילאתי את עיניי קורי שינה הייתי בעולם אחר לרבע שעה שלמה.
ואז קמתי ציירתי עמוד אחד. יובל חרמון נער הקיבוץ המופלא הגיע אליי עם שני עמודים נפלאים מחוברת תשע. התמונה המצורפת היא מתוך העמודים הללו.
ואז קיבלתי מייל מנוסקו שישנו מקום פנוי לשער של חוברת עשר בתוכניה של הפסטיבל. לא התעצלתי וציירתי את השער מחדש נותר לי עוד לצבוע אותו. מחר אראה לכם איך יצאה התוצאה הסופית כי מחר אני בחופש עד יום שבת אז שיהיה לי מה להראות.