3 ימים - ועוד אין שער וגם אין מיכאל

אז המצב הוא כזה - כמעט סיימתי לטפל בגב החוברות. סיימתי להכין את התושבת לאיור השער, שיפרתי פה ושם את זרימת הסיפור מבחינת לטרינג.
יש לי עדיין בעיה עם מספר עמודים בהם הסיפור לא זורם כל כך טוב ובינתיים עוד לא מצאתי פתרון מספיק מוצלח.
ומיכאל, איפה אתה מיכאל. נסע למדבר. נו מה אני יעשה עכשיו. אולי אסע למדבר לחפש אותו. האמונה הרי לא אכזבה אותי עד עכשיו, אז למה להפסיק להאמין עכשיו. כן אני אסע למדבר ואני אמצא אותו שם ונדבר על הקומיקס.
אז זהו, אני ממשיך להאמין.

4 ימים - יש לוגו.

טוב, אז עוד לא מצאתי את מיכאל שמטייל אי שם בים המלח. וזה די בעיה אני מוכרח להודות מכיוון שחלק גדול מהרעיון שמגלגל את הסיפור הזה מחובר אליו. אני מקווה שמחר אצליח ליצור עימו קשר.
בינתיים, סיימתי לצבוע את החוברות ונותר לטפל בגב החוברות ובשערי החוברות. גב אחד כמעט עשוי לגמרי - יש בו לוגו וקצת כתוב. הגב השני שעוד לא התחלתי קצת יותר מורכב.
בינתיים חזית החוברות עומדות עם הלוגו הקטנטן שבצד שמאל וממתינות לשער של עומר אלמליח.
קדימה עומר, אל תחזיק אותי עד הרגע האחרון.

האמונה החזיקה אותי חזק עד עכשיו, אז מוכרחים לחזרו להאמין.

5 ימים - מיכאל נצר השמיע קול

מרגישים טוב טוב את הלחץ וקוצר הזמן. עבודה עד השעות הקטנות של הלילה ואפילו זמן לפוסט נחמד פה בבלוג אין לי. אז ככה אתמול הייתה עבודת עריכה כמעט סופית על רוב החוברת. קבלו את העמוד הפותח של החוברת הראשונה.
שיחה טובה עם ארטיסטה שהולך לנסות להתאים את האיור שלו לסגנון החוברת.
ומיכאל נצר נעלם, נסע לים המלח, הלו מיכאל השמיע קול. התוכנית היא לסיים את הכל היום ולנסוע להיפגש עימו לפני עריכה סופית ואחרונה של ניבי הדיבור והדקויות הקטנות שעוסקות במסרים העמוקים של הסיפור.

אז נתראה היום עם עוד פוסט בערב אחרי הצביעות האחרונות.

6 ימים מרגישים את הסוף

אתמול לא היה פוסט אבל קרו הרבה דברים בינתיים. ראשית אספתי את העפרונות האחרונים מאחי - הוכחה מימין. אז הכל תלוי עכשיו רק בי. בינתיים חסר צבע לשני עמודים והם עברו לצביעת שטחים אצל גילי.
הלטרינג הסתיים והחוברות עברו שלב ראשון של עריכה לשונית - תודה לאבנר. ומחר אני מתחיל עריכה סופית עד שיגיעו העמודים האחרונים מגילי.
יש המון תיקונים לעריכה הסופית - רובם בטקסטים ובמיקומי הבלונים. עוד נותר לי לטפל בגב החוברות ובשערים.
את השערים מצייר ארטיסטה (עומר אלמליח) ששלח לי כבר סקיצה בשפה האיורית המיוחדת שלו, ואנו כעת בהליך של להתאים את השפה שלו לשפה של החוברת.
אז כן אני ממשיך להאמין.

8 יום

כן יש מכסה יומית, שני עמודים צבועים נוספים הצטרפו למאגר ולמעשה חסרים עוד שלושה עמודים שאני צריך ללקחת לקחת מאחי.
אם הכל יתנהל כשורה, אז בשבוע הבא אעסוק בעיצוב שערים, גב החוברת ועריכה לשונית.
מחר יש לי יום לטרינג והיום אתם מקבלים הצצה לציור עם לטרינג עליו. עמוד זה הינו מהעמודים הראשונים בסיפור וכמו בכל סיפור טוב, אם יש אקדח במערכה הראשונה אז משהו משעמם יקרה במערכה השניה.

ממשיכים להאמין

9 יום

הנה הגיע הפוסט היומי - 9 ימים לפני שאני מתעלף. ושוב עדיין עומד במכסה היומית של שתי צביעות ליום. חסרים עוד חמישה דפים לביצוע. וצריך להתחיל לתכנן את השלבים הבאים - עריכה, עיצוב, שערים, גב החוברות.
לוח הזמנים הצפוף בעבודה נגמר היום - אחרי היום הפתוח, מבחן ארצי בעיצוב והגנות בוגרים ברופין.

זהו אין לי הרבה מה לספר - נותרו תשעה ימים - האמונה עוד פה.

10 יום

חלף יום רצוף הגשות הגנות ציונים מבחנים ומחר יש עוד אחד כזה. ויש גם יום פתוח במכללה בה אני עובד בנתניה. אז בהזדמנות זו אני מזמין אתכם להגיע למכללה ולשמוע על לימודי עיצוב חזותי. אבל לא לשם כך התכנסנו פה היום.
עבר עוד יום ונכנסו למערכת עוד שתי עמודים צבועים. אחי הודיע היום שהוא באיור של העמוד האחרון וזה מקרב אותנו עוד צעד קטן אל הסוף המופלא שהוא לשבת רצוף זיעה בפסטיבל עם חוברת חדשה ולהתנהג כמו באסטיונר מצוי. אין כמו הפרסים שהארץ הזו מזמנת לנו.
הגענו ל 65 אחוז מהיקף הפרוייקט וזו כבר סיבה אמיתית להאמין - אז למה אמציה כל כך מבוהל.

11 יום

ממשיכים בספירה לאחור - היום היום האחת עשרה ובסיכום היום עמדתי במכסה היומית - שתי עמודים צבועים. למרות יום עמוס ישיבות ומבחנים ומיילים ואין ספור טלפונים לא וויתרתי וסיימתי את המכסה. אבל וויתרתי אל אחד הדברים הכיפיים של יום שני בערב.
קבלו את זרוע מזכיר לנו שהוא יודע לתת מכות חשמל - על מה הוא יורה לעזאזל - חח, לא אגלה לכם. וככה מהסקרנות אתם תקנו את הקומיקס ואני אהיה שמח. איזה מלאכת יחסי ציבור ואסטרטגיה שיכנועית מבריקה ומורכבת, ממש אני מרגיש שאני המצאתי את זה.

טוב נו רואים שאני עייף. אבל עוד לא אבדתי את האמונה.

המתח מתחיל לגבור

אחרי שאתמול נסעתי לאחי להביא עוד ציורים - חזרתי עם שמונה עמודים וחסרים לי עוד ארבעה שהוא עוד לא צייר. ברור מתוך זה שהמצב הוא איך לאמר בלי להשתמש במילה רע - רע מאוד. היום אני מתחיל לספור לאחור לקראת היום האחרון בו אני יכול להגיע לדפוס והוא שלושה ימים לפני הפסטיבל. זה בעצם מחייב אותי לסיים בערך שתי עמודים כל יום.
אז אני מתחיל לספור מהיום 12 יום לקו המוות.
אגב, עברנו את קו החצי בעבודה. - ויש קריאות שמחה וצהלולים פה כולם צוהלים מרוב אושר :)

טוב נו, נמשיך להאמין...

אותיות רבותי אותיות

עשיתי קצת הפסקה מהצביעה והאומנות, טוב נו לא באמת הפסקה, אני פשוט צריך לנסוע לאחי להביא עוד עמודים כי השאר כבר די גמורים. אז התחלתי את הלטרינג של החוברות.
אני קצת מוותר לעצמי בלטרינג ועושה את הכל בפוטושופ במקום באילוסטרייטור.
בכל מקרה הסיפור הזה הוא קצת כבד, שלא לאמר הכי כבד שיצא עד עכשיו באדירי התכלת ומי אם לא אמציה כדי לשחרר קצת את הלחץ.

ממשיכים להאמין.

כן כפיר מופיע בסיפור הזה

למעשה כמעט כל הדמויות מוזכרות בסיפור הזה חוץ מהאייל, עכשיו כשחושבים על זה, איפה הוא באמת. רק אלוהים יודע.
היום נגמרו לי העמודים לצביעה (כמעט) וצריך ללכת לאחי להביא עוד עמודים. אז התחלתי קצת לטרינג ועריכה, אז אולי תקבלו עוד פוסט היום עם קצת לטרינג. בינתיים תסתפקו באיור של כפיר אומר משהו שעוד לא כתוב בתוך בלון :)

ממשיכים להאמין.

קצת פנטזיה באדירי התכלת

אז כן זה די פנטזיה אם אסיים את החוברות בזמן, גם הקצב עכשיו הוא די גבוה, המרחק אל הסוף עדיין מאוד רחוק. היום סיימתי לצבוע שלושה עמודים ואחד מהם בעולם הפנטסטי של המגשר.
האמת יש לציין שהצביעה של עולם הפנטזיה הזה היא די מהירה, אולי צריך לעשות חוברת שלמה כזאת רק עם ציורים כאלה. הכי קל בלי רקעים ובלי צביעות מסובכות וחומרים וצלליות והקרנות תאורה. איך לא חשבתי על זה קודם.

טוב, אז מסע האמונה נמשך.

סתם עדכון דוח מצב

אז ככה, התקדמנו קצת, עדיין לאט למדי.
גילי מירון המופלאה עוזרת וצובעת שטחים, מוצג עמוד שהיא התחילה ואני סיימתי. בינתיים חוברת מספר אחת עומדת על 63 אחוז מוכן וחוברת שתיים על 9 אחוז מוכן. כן זה מעט ולא מספיק ומבהיל ומייאש ועוד כל מני דברים כיפיים כאלה.
אבל כל עוד אני מצליח כל יום לצבוע שתי דפים זה אומר שבעוד שבוע אני אמור לסיים את הקולור ולהתחיל את הלטרינג והדיזיין ולסגור את השערים שבינתיים לא סגור מי מצייר אותם.
זהו, ממשיכים להאמין.

שעריים

היום גם לא זרם מי יודע כמה, אבל הצטרפו עוד זוג עמודים צבועים למאגר וזה שם אותנו על תשעה עמודים צבועים, עוד חמישה במצב עפרונות, בלי לטרינג ובלי שער. כן אין שער. בעיה הייתי אומר שלא לאמר תקלה.
אשמתי יש לציין, אבל מה זה משנה עכשיו.
זה בדרך כלל כיף גדול לצייר שער, כי אפשר להשקיע ולהתפרע. ולא מעט פעמים פנו אליי אנשים שביקשו לצייר אותו. חלק קטן מהשערים אני איירתי בעצמי וחלקם צויירו על ידי אחי. ואת השערים של כפיר צייר מיכאל נצר. ואנחנו לא רוצים לרדת מהסטנדרט הזה.

אז יש לנו סקיצה רעיונית לשערי החוברות וכנראה נצייר אותם בעצמנו אם לא ימצא מתנדב שישמח להשתתף בקומיקס ושיוכל לעמוד ברף ובלוח הזמנים הצפוף של החוברות. וכן הוא צריך לאייר את שני השערים - כדי שזה יראה סדרה.
אז איפה אתה צייר צעיר, או צייר מבוגר...

דז'וו

כן הדף הזה היה כבר פה. היום צבעתי אותו מחדש אחרי שהקדם התקלקל. ולמעשה היום השלמתי את כל הקבצים שהלכו לאיבוד. אז בסך הכל היה יום פורה אם כי היינו אמורים היום לפי התוכניות להיות אחרי 10 עמודים צבועים ויש לנו רק 7. אלו בדיוק שלושת העמודים שהתקלקלו שיצרו את הפיגור בלוחות זמנים.

בינתיים אחי ממשיך לצייר ונמצא כבר בעמוד החמישי של חוברת 2. היום משכתי ממנו עוד עמודים לקראת עבודה עליהם השבוע.
מחר אני אצבע עמודים של גילי שעוזרת לי בצביעת החוברת.

וככה בשביל התחושה הכללית הטובה, הלילה יצאתי מביתו של אחי באשדוד באחת עשרה בלילה ונתקעתי בפקק עקב תאונת שרשרת מעט אחרי יבנה. שעה וחצי נסיעה במהירות ממוצעת של חמש קמ"ש.

ממשיכים להאמין שזה אפשרי.

התחלה לא כל כך טובה

טוב אז היה קצת בעיות במחשב. לפני כחודש התקנתי עליו ווינדוס 8 נסיוני כזה. נחמד מגניב, אבל תקול ביותר. הווינדוס הקשה עליי את העבודה ואף האט מעט את המחשב ואתמול זה היה השיא כשהוא לא הסכים לפתוח יותר את תוכנת הצביעה ואפילו הצהיר שהוא לא מוכן יותר לפתוח את התוכנה הזאת.
אז רצחתי אותו (פורמט והתקנה מחודשת, תוכנות דרייברים ושאר כאב ראש). אחרי שהוא קם מהקבר הוא לא הסכים לפתוח את העמוד הצבוע מאתמול.
הרבה זמן מתבזבז על שחזור מצב עבודה. אני מקווה שאלו לא רמזים של וויתור. צבעתי את העמוד מחדש והוא לפניכם ועכשיו אני מקווה ללחוץ על הדוושה מבלי שהמכונית תשבוק חיים.
ממשיכים להאמין.

יש עמוד אחד

טוב, אז המצב לא טוב כבר אמרנו. כן צריך לחשוב חיובי. תחשוב טוב יהיה טוב.
אז אחרי יומיים עמוסים ללא קומיקס הצלחתי לצבוע עמוד אחד. כן רק אחד, כדי לבדוק את השפה הגראפית של הקומיקס הזה. חיבור בין עבודת עפרונות בלבד וצבע דיגיטלי.

אז כך הולכת להיות השפה הגראפית של הסיפור הזה. ואם אתם אוהבים (גם אם לא) אז נראה לי שאפשר להתחיל ללחוץ על הדוושה.

נו טוב, נמשיך להאמין...

הטירוף שוב מתחיל

וואו, לגמרי וואו, זה מה שיש לי להגיד. כבר וויתרתי כמעט לגמרי על הוצאת חומר לפסטיבל הקרוב. הפסטיבל הקדים אותי בשבועיים ואני עוד אוסף את שאריות הזמן מליווי הפרוייקטים הסזיפי שעברתי בחודש האחרון. וכן גם המילואים בזנב המדינה לא איפשרו התקדמות גדולה מדי.
אבל אז משום מקום אחי מסר לי שנשארו לו עוד שלושה עמודים והוא מסיים את החוברת הראשונה וזהו הכל בסדר. אבל זה לא הכל בסדר עניתי, כי זה לא כלכלי להוציא פרינט של חוברת אחת בלבד, אנו רוצים להעניק מחיר נוח לכיס ובמיוחד ברוח המחאה החברתית. אחי קיבל חום, הלם ושאר מני ורק מלמל "אין מצב, אין מצב".
אז התיישבנו בשבת (אחי שומר) ועשינו לייאאוט לחוברת השניה תוך התחשבות במצב הזמנים. אם תשאלו את אחי, אז לא באמת התחשבתי בו (טוב קצת).

המצב רע, אני מוכרח לציין והוא מעולם לא היה כל כך רע. הסיכוי שלנו להגיע בזמן הוא הקטן ביותר שהיה אי פעם, אבל שווה נסיון. אז תחזיקו אצבעות. אעדכן מדי פעם.
בינתיים סיימתי בקושי לסרוק את העמודים ולסדר אותם לקראת צביעה.