ציפיתם לראות את הבובה הסופית אולם היום תוכננו בעיקר עבודות וצביעה ואני נועה סביב השעון מכבדים את בוא השבת בסדרה משמעותית של עמודים צבועים.
חוברת אחת כבר צבועה עד סופה ואנחנו בערך בחצי הדרך של חוברת שתיים. וככה לתוך הצביעה סדרת האיורים החוזרים על עצמם הרגישו כמו רצף אנימיטיבי של זנזי.
אז חיברנו ולפניכם התוצאה.
חדי העין שביניכם יבחינו שלא כל הדמות צויירה מחדש כל פעם אלא רק חלק ממנה. ככה זה בעידן המחשבים ובעידן הרדימייד. אולי בחוברת 10 של זנזי כבר ללא אצטרך לצייר ממש כמו הצייר ג'ים דייוויס שיבדל לחיים ארוכים שצייר את גארפילד ושהפסיק לצייר אותו בשלב מסויים והחל רק להדביק ציורים קיימים וזה עוד לפני עידן המחשב.