כשכתבתי את הסיפור ידעתי מראש שאחי משה הולך לצייר את זה. וזה ממש ממש לא קל לצייר חוברת קומיקס. הציורים צריכים להיות אינפורמטיביים והם צריכים להצליח לספר את הניואנסים הקטנים של העלילה וזה קצת מבאס וטרחני ואפילו משעמם. אבל יש כמה פוזיציות שציריי קומיקס אוהבים במיוחד. כל מני העמדות קלאסיות - סוג של תרופה לנפש של הצייר.
במצב כזה חובה על הכותב לגלות רגישות ולתכנן את הפאנל שיתפוס חלק מאוד גדול מהעמוד.
וקצת דוח מצב - היום הגיעו שתי עמודים צבועים שטוח וסיימתי עוד חמישה אינקים. כך שחסרים: עוד שלושה עפרונות מהחוברת, צביעה לכמעט כל החוברת, לטרינג ושער ממיכאל... איזה כיף :)
